עורך דין דניאל כהן ♦ מאמרים

בנייני תאגיד

אחריות פלילית אישית של התאגיד

המחלוקת סביב האחריות הפלילית האישית של התאגיד היא ארוכת ימים. נקודת המוצא של המשפט הישראלי הינה כי תאגיד נושא באחריות פלילית אישית. עקרונית כל עבירה פלילית, אשר האינטרסים המוגנים על-ידיה עשויים להיפגע על-ידי התאגיד, מטילה אחריות פלילית אישית על התאגיד. ביטוי לכך ניתן בפקודה1 ובסעיף 4 לחוק2 ונקבע כי: "מקום שמדובר באדם אף חבר בני אדם במשמע, בין שהוא תאגיד ובין שאינו תאגיד". על בסיס הוראה זו והוראה הדומה לה בפקודה לעיל, נפסק3 לא אחת, כי התאגיד אחראי אישית בפלילים. בדומה, עשוי התאגיד ליהנות מכל אותן הגנות ומכל אותן הוראות שהפעלתן מעוגנת בתכונות אנושיות.

יחד עם זאת כמובן שאין מקום להטיל אחריות פלילית אישית על תאגיד בגין עבירה של ביגמיה. הטעם לכך הוא, שהעבירה מגינה על מכלול אינטרסים אשר התאגיד נעדר אותם, כמי שחסר ישות אנושית, אין הנישואין או הגירושין או ההולדה רלוואנטיים לעניין התאגיד. לעומת זאת אין מניעה לאחריות פלילית אישית של תאגיד כמסייע לביצוע עבירת הביגמיה. קיימות מספר סנקציות פליליות שלא ניתנות להפעלה כלפי תאגיד, למשל, אין לאסור בבית הסוהר תאגיד, גם אין היתכנות פיזית בזו שכן התאגיד הינו אישיות ערטילאית בלבד. לעומת זאת עונש הקנס הוא טבעי וראוי לתאגיד.

מן הראוי לציין כי בצד האחריות האישית של התאגיד בפלילים, קיימת האחריות האישית של בני האדם הפועלים בתאגיד. אחריות אישית זו של בני האדם הפועלים בתאגיד, בין שהם אורגנים4 ובין שאינם אורגנים, עומדת על רגליה שלה. האחריות האישית של התאגיד לחוד ואחריות הפועלים בשמו לחוד. התאגיד עשוי להיות אחראי אישית בפלילים, למרות שהפועלים בשמו אינם אחראים אישית בפלילים, הפועלים בשם התאגיד עשויים להיות אחראים אישית בפלילים מבלי שהתאגיד יהיה אחראי אישית בפלילים. עצם העובדה שפלוני פועל כאורגן של תאגיד, אינה משחררת אותו מאחריות פלילית לה היה נתון לולא פעל כאורגן. "האורגן המבצע נושא תמיד באחריות, וכי העובדה, שהשתמש בחברה כמכשיר, לא תעמוד לו כהגנה בפני התביעה", כך לפי השופטת 5בן-פורת.

האחריות הפלילית נקבעת על פי הנורמה הפלילית. התאגיד אחראי בפלילים אם הוא מקיים את היסודות הנדרשים לשם גיבוש האחריות על-פי אותה נורמה. בני האדם הפועלים בתאגיד אחראים גם הם בפלילים אישית, אם הם מקיימים את יסודותיה של הנורמה. על-כן עשוי התאגיד להימצא אחראי בפלילים לביצועה של עבירה פלונית הדורשת יסוד נסיבתי מסוים ואילו האורגנים יימצאו אחראים בפלילים אישית לביצועה של עבירה אלמונית, אך לא לביצועה של עבירה פלונית שכן הם נעדרים את אותו יסוד נסיבתי.

בהקשר לאחריות זו של הפועלים בתאגיד יש לציין, כי בעיות מעניינות מתעוררות באשר לשאלה, אם ניתן לקבוע יחסי שותפות בין התאגיד לבין אורגן, מקום שהמחשבה הפלילית והיסוד האקטיבי בהתנהגות התאגיד מקורם באותו אורגן עצמו. כך למשל מקום שתאגיד מבצע עבירה פלונית, כלום האם ניתן לראות באורגנים כמי שמסייעים לביצוע העבירה ? זאת ועוד במקום שמוטלת אחריות אישית על הפועלים בתאגיד עשויה להתעורר השאלה, אם אין מקום להטיל אחריות פלילית שילוחית על התאגיד 6 וכן בנוסף7. בעניין האחריות השילוחית השאלה כמובן הינה כפולה. ראשית האם הפועל בשם החברה ביצע עבירה המטילה עליו אחריות פלילית אישית והאם ביצע זאת במהלך עבודתו או שליחותו למען התאגיד. שנית האם העבירה שבגינה הוטלה על העובד או על השלוח של התאגיד אחריות פלילית אישית היא מסוג העבירות המטילות אחריות שילוחית על התאגיד8. שאלה שנייה זו עומדת תמיד בפני עצמה בין אם המעביד הוא תאגיד ובין אם הוא בשר ודם, שכן בתחום הפלילי להבדיל מסעיפים 13 ו – 14 לדיני הנזיקין9 אינו קיים עיקרון כללי לפיו מוטלת אחריות פלילית שילוחית על התאגיד. העיקרון הכללי הינו כי אחריות פלילית שילוחית קיימת רק במקום שהדין הפלילי הספציפי קבע במפורש קיומה של אחריות פלילית שילוחית, או שאחריות פלילית שילוחית אף שלא נקבעה במפורש מתבקשת מפירושה של לשון החוק על רקע תכליתו. לעניין זה עלינו לבחון את דבר החקיקה הנדון ואת תכליתו, כך לפי השופט לנדוי10, על מנת לגלות את כוונת המחוקק, ואם טובת הציבור דורשת את קביעת האחריות השילוחית, נהיה נוטים להנחה שבכך רצה המחוקק, אם כי לא אמר זאת במלים מפורשות. במספר הולך וגובר של מקרים קובע המחוקק הישראלי הוראות מיוחדות בדבר אחריות פלילית אישית של נושאי תפקידים בכירים בחברה ונכנה זאת "עבירות נושאי משרה", המבנה הטיפוסי של עבירות נושאי משרה הוא זה שלפיו בצד האחריות של התאגיד בפלילים קיימת גם אחריות של נושאי משרה 11מסוימים.

  • 1 - פקודת הפרשנות [נוסח חדש].
  • 2 - חוק הפרשנות, תשמ"א-1981.
  • 3 - בג"ץ 127/50 קבוצת החוגים בית השיטה נ' יועמ"ש, ה (1) 113.
  • 4 - א' פרוקצ'יה, דיני חברות חדשים לישראל, (מהדורה שניה, תשנ"ד), עמודים 76-88.
  • 5 - ע"פ 137/79 חיים גלנט נ' מדינת ישראל , לה (3) 746.
  • 6 - ע"פ 129/54 יצחק גולדשטיין ואח' נ' יועמ"ש י 505.
  • 7 - ע"פ 325/64 יועמ"ש נ' שלמה ירקוני , יח (4) 20.
  • 8 - ע"פ 232/62 שפאר, תוסיה-כהן ושות' שותפות רשומה נ' היועץ המשפטי לממשלה , יז 1905.
  • 9 - פקודת הנזיקין [נוסח חדש].
  • 10 - ע"פ 232/62 שפאר, תוסיה-כהן ושות' שותפות רשומה נ' היועץ המשפטי לממשלה , יז 1905.
  • 11 - ש"ז פלר, יסודות בדיני עונשין (כרך א) (תשמ"ד(, עמ' 709.

אודות עורך דין דניאל כהן

img

עורך דין דניאל כהן הינו בעל תואר ראשון במשפטים (.LL.B) מהקריה האקדמית אונו ותואר ראשון (.B.A) בחטיבות למנהל עסקים, כלכלה ומד"ה באוניברסיטת בן גוריון...
לקריאה נוספת